קטגוריה: חשיבה חיובית

  • מילים יוצרות מציאות

    מילים יוצרות מציאות

    "מילים יוצרות את החוט שעליו אנו שוזרים את חווייתנו" – אלדוס הקסלי

    איך אתה חווים את החיים שלכם? האם אתם מרגישים שהם שגרתיים? האם יש לכם תחושה שכל הזמן קורים לכם אותם דברים? האם אתם חווים את אותם הרגשות שוב ושוב?

    רובינו מודעים היטב לתפקיד רב עוצמה אשר ממלאות מילים נכונות ביצירת מוטיבציה, תחושת בטחון, העלאת מצב רוח – כאשר אנחנו שומעים אותם מאדם אחר. אך מעטים מודעים לכוחות שלנו להשתמש באותן מילים על מנת להתרגש, להרגיש יותר בטחון ואומץ, לאתגר את עצמנו, להניע את עצמנו לפעולה, לשפר את מצב רוחנו ולהוסיף יותר אושר לחיינו. באמצעות מילים אנחנו חולקים את החוויות שלנו עם אנשים אחרים. אך הן גם משפיעות על האופן שבו אנחנו מתקשרים עם עצמנו ולכן על חווייתנו. מילים שאנחנו מקשרים לחוויה הופכות להיות החוויה שלנו.

    על מנת להבין זאת טוב יותר, בוא נדבר רגע על זיכרון.

    זיכרונות של חווייתנו ידועים לשמצה כחסרי אמינות. באחד המחקרים הראו החוקרים למתנדבים דוגמית לצבע מסוג שאפשר למצוא במדף הצבעים בחנות חומרי בניין, והקצו להם חמש שניות לבחון אותה. לאחר מכן הונחו המתנדבים לתאר את הצבע במשך שלושים שניות. אז הוצגו בפני המתנדבים שש דוגמאות של צבע, אחת מהן בצבע שראו שלושים שניות לפני כן, והם התבקשו לבחור את הצבע המקורי. רק 33 אחוז מקבוצת המתארים הצליחו לזהות את הדוגמית המקורית. כלומר, תיאור הצבע פגע בהצלחת הזיהוי. נראה כי תיאור מילולי של החוויה גרם למשתתפים "לשכתב" את הזיכרון של החוויה עצמה, כתוצאה מכך לא זכרו את מה שחוו אלא את מה שאמרו על החוויה. ומה שאמרו לא היה ברור ומדויק מספיק כדי לסייע להם לזהות את המראה כשנתקלו בו שוב כעבור רק שלושים שניות 😲. (לקריאת המאמר המלא)

    רובינו היינו במצב כזה. אנחנו מספרים לחבר שהתאכזבנו מהאוכל במסעדה, אבל למעשה אין זה סביר שניזכר איזה טעם היה לאוכל בפועל. סביר יותר להניח שניזכר איך ביציאה מהמסעדה אמרנו לבן זוגנו שהמסעדה הייתה מבטיחה מאוד אבל האוכל בסוף אכזב אותנו. חוויותינו הן אירועים עשירים, מורכבים, רב מימדיים ובלתי ניתנים להמשגה. אחד התפקידים של המילים הוא לעזור לנו להמשיג אותן – לעזור לנו לתמצת ולזכור את המאפיינים החשובים של החוויות שלנו כדי שנוכל לנתח אותן ולבטא אותן מאוחר יותר. אי אפשר להקים לתחיה את טעם האוכל, אבל אם נזכור שהיה טעים נדע לחזור לאותה מסעדה שוב.

    המידע הרב והמפורט של החוויה שלנו לא מאוחסן בזיכרון – לפחות לא בשלמותו. במקום זאת הוא נדחס לצורכי אחסון באמצעות צמצום ראשוני לכמה קצות חוט חיוניים, כגון משפטי סיכום ("ארוחת הערב הייתה מאכזבת") או סדרה קטנה של מאפייני מפתח (הסלט תפל, יין חמוץ, מלצר גס רוח). מאוחר יותר, כשאנו רוצים להיזכר בחוויה, המוח שלנו מארגן מחדש את הסיפור ולשם כך מפברק – לא מאחזר למעשה – את מרבית המידע שאנו חווים בזיכרון (לקריאת המאמר המלא). אם היינו צריכים לשתף בחוויה שלנו במלואה, פעולת הזיכרון הייתה דורשת הרבה יותר זמן, על כן אנחנו מצמצמים את חוויותינו למילים כמו טעים, מעניין וכו, שאינן משקפות במלואן את רוב החוויה, אך נוכל לשאת אותם איתנו לעתיד בנוחות יחסית. זה מתרחש בכזאת מהירות וקלות עד שאנו בטוחים שהחוויה כולה הייתה בראשנו כל הזמן.

    בואו נעשה תרגיל.

    אנא תזכרו בנשיקה הראשונה שלכם ותארו במילים את כל מירב הרגשות שחוויתם באותו רגע. רובנו נצליח להגיד מקסימום 5 תיאורי רגשות. איך זה הגיוני? הרי יש רשימה כל כך גדולה של רגשות, למה אנחנו חווים רק חלק כל כך קטן? אז בשביל מה בכלל יש צורך ברשימה כזאת גדולה של מילים המתארות רגשות שונים?

    בספרו "להעיר את הענק שבפנים" אנתוני רובינס מסביר כי רוב האמונות שלנו נוצרות באמצעות מילים ולכן ניתן גם לשנותן באמצעות מילים. רובינו נוטים לחוות את אותם הרגשות שוב ושוב. אנשים מסוימים נוטים להיות מתוסכלים ללא הרף או כועסים או חסרי בטחון או מדוכאים. אחת הסיבות לכך היא כי הם משתמשים שוב ושוב באותם מילים על מנת לתאר את חוויותיהם. בסופו של דבר כאשר אנחנו מנסים לשלוף זיכרון מעבר בנוגע לחווייתנו אנחנו נחשוב ונזכור כי חיינו שגרתיים, משעממים, שאנחנו חווים כל הזמן את אותן החוויות, את אותן הרגשות ואת אותם המצבים, מכיוון שאנחנו מקטלגים אותם בזיכרון תחת אותה מילה.

    בחירה יעילה של מילים על מנת לתאר את חוויות חיינו יכולה להעמיק את רגשותינו המחזקים ביותר. בחירה גרועה של מילים עלולה לפגוע בנו באותו בטחון ובאותה מהירות. אם אתם מתארים חוויה נפלאה כ"לא רעה", מרקמה ישחק ויהפוך להיות שטוח בשל אוצר מילים זה. ולכן, עלינו לבחור באופן מודע במילים שבהן אנו משתמשים על מנת לתאר את מציבנו הרגשיים, שאם לא כן, נאלץ לסבול את העונש של יצירת כאב רב יותר על המידה המתבקשת. אנו יכולים לשנות באופן מיידי כל חוויה רגשית אך ורק באמצעות בחירת מילים חדשות, על מנת לתאר את רגשותינו בפני עצמנו.

    חשוב להבין כי מילים אינן יוצרות רגשות בלבד, כי אם גם מעשים, וממעשים נובעות תוצאות חיינו. אם ברצוננו לשנות את חוויותינו ולעצב את יעודנו עלינו לבחור באופן מודע (בתחילת הדרך) את המילים שבהן נשתמש ועלינו לשאוף ללא הרף להרחיב את כמות הבחירה שלנו.

    אני לא מציעה שנבחן כל מילה ומילה שאנחנו אומרים.

    אני מציעה שנשאל את עצמנו איך נוכל לזכור את החוויות הטובות של חיינו טוב יותר?

    באיזה מילים שמתארות רגשות נוכל להשתמש בכל חוויה על מנת שתבדיל אותה במקצת מחויה אחרת?

    איזה עוד חוויות חסרות לכם בחיים שהייתם רוצה להוסיף (אוכל שהוא פשוט מעדן, חוויה מרגשת, הרגשה מהממת, טיול מדהים, סרט מלהיב ועוד)? תבחנו איך אתם יכולים ליצור לעצמכם יותר סיטואציות שיכללו את המילה הזאת או לחילופין באיזה מצבים בחיים שלכם זה כבר קיים ואתם פשוט לא הגדרתם את זה נכון?

    תפתחו מילים שמחזקות אתכם ותנסו להיפטר ממילים מחלישות.

    מוזמנים לעשות לכם תרגיל קטן לשבוע:

    תדפיסו לכם רשימה של מילים המתארות רגשות ובמשך שבוע אחד, בסיום כל פעילות, תעשו הפסקה ותרשמו לכם את מירב הרגשות שאתם מרגישים באותו רגע נתון. מטרת התרגיל להראות שבכל רגע מחיינו אנחנו יכולים לחוות מירב רגשות במקביל: שמחה, כעס, געגוע, אכזבה, גאווה ועוד. דרך התרגיל אנחנו גם מכירים את עצמנו טוב יותר. כמו כן, מתוך מלאי הרגשות בכל רגע נתון אנחנו יכולים לבחור לקטלג את החוויה דרך רגשות שמחזקים אותנו, כי זה מה שישמר בסוף בזיכרון.

    באיזה מילים ורגשות אתם בוחרים להשתמש כדי לשמור את הזיכרון שלכם?

    האם יש בחייכם מספיק מילים מחזקות לתיאור החוויות שלכם?

    רוצים לשתף אותי במילים חדשות שאתם מוסיפים לחייכם?

    להתייעץ על מחשבה שעלתה לכם בעקבות הכתבה?

    מוזמנים לדבר איתי.

    lianne.goller@gmail.com

  • למה לי שינוי?

    למה לי שינוי?

    "אנשים משתכנעים לרוב מהסיבות שהם בעצמם גילו, ולא מאלו שעלו במוחם של אחרים…" – בלז פסקל

    מה מונע מכם לעשות את השינוי שאתם רוצים?

    לפתוח עסק שאתם מתכננים כבר שנים? להתמיד יותר בספורט כמו שהבטחתם לעצמכם? להתחיל את הדיאטה ההיא שאתם דוחים כבר מלא זמן? לגשת לגבר או לאשת חלומותיכם? מדוע אתם נמנעים מהשלמת עבודת הגמר בלימודים? מה מונע מכם להתאים את חייכם לאופן שבו הם מצטיירים בדמיונכם?

    לעיתים קרובות אני שומעת אנשים אומרים "כדי שאני אעשה שינוי, אני צריך להרגיש שאני סובל" ברור שיש בזה שמץ של אמת. אף אחד לא יושב לו על ספה בנוחות ואומר לעצנו "הממ… אולי אשנה משהו בחיים שלי" (כנראה שבמצב כזה במקסימום זאת תהיה התנוחה😉).

    הדעה הרווחת היא שאנשים לא משתנים כי הם עוד לא חוו מספיק כאב כדי ליצור את התנועה לעבר השינוי.

    הרבה גישות מאמינות כי רק הכאב מניע אותנו לפעולה. שאף על פי שאתם יודעים כי כל הפעולות האלה יביאו לכם תועלת, בשלב זה של החיים אתם מקשרים הרבה יותר סבל לעשיית הפעולה מאשר להחמצת ההזדמנות. לכן רק אם אתם סובלים מספיק תהיו מוכנים לנקוט בפעולה החדשה ולהפיק תוצאות חדשות.

    במשך הרבה מאוד שנים חייתי עם האמונה שזה נכון, אבל אז הבנתי שיש פה בעיה.

    תדמיינו רגע את השינוי שלכם על ציר:

    אתם חווים סבל ← אתם עושים שינוי כדי להקטין את רמת הסבל ← הסבל שלכם קטן ← אתם כבר לא סובלים, אין לכם סיבה להמשיך את השינוי שהתחלתם ← אתם מפסיקים את השינוי.

    ובצדק! למה לכם להמשיך אם אתם כבר לא סובלים? הרי הסיבות לתחילת השינוי היו הסבל והוא נפסק.

    זה הופך להיות מעגל קסמים שחוזר על עצמו שוב ושוב.

    ד"ר דני דרבי מסביר כי כאשר אנו מבקשים ליצור שינוי התנהגותי, חשוב להקדיש זמן כדי לבחון את המוטיבציה שלנו ליצירת שינוי. במקרים רבים אנשים מונעים ע"י רגשות שליליים כגון בושה, אשמה או פחד כמקור ליצירת שינוי בחייהם. למרות שרגשות אלו עשויים להיות בעלי השפעה חזקה על חיינו, מחקרים שבדקו את יעילותן של טכניקות ליצירת שינוי התנהגותי מצאו כי רגשות שליליים מהווים בסיס מוטיבציוני חלש מאחר שהם מכוונים אותנו להתמקד ללא הרף במה שאנחנו לא עושים או לגרום לנו לחוש אשמה שמה שאנו עושים אינו בסדר. על מנת ליצור שינוי התנהגותי יעיל אשר נשמר לאורך זמן, חשוב למצוא סיבות חיוביות, אשר גורמות לנו להתרוממות רוח כאשר אנו חושבים עליהן.

    למשל, אדם אשר מתמודד עם אכילה כפייתית ומנסה ליצור שינוי מתוך פחד להידרדרות מצב בריאותי צפוי להצליח פחות מאשר אדם אשר המוטיבציה שלו תהיה להרגיש טוב עם עצמו ועם הגוף שלו, העלאת דימוי עצמי, תחושת מסוגלות, דבר אשר צפוי לעורר בו השראה, תחושה חיובית ורצון מתמשך להמשיך בשינוי לאורך זמן.

    אנתוני רובינוס בספרו "להעיר את הענק שבפנים" מסביר כי כאשר אנחנו מנסים לעשות שינוי אנו מנסים ללא הרף לשנות את התנהגותנו, שהיא התוצאה, במקום להתמודד עם הסיבה מאחוריה. על אף שהיינו רוצים להאמין כי הפן האינטלקטואלי שלנו הוא המניע אותנו באמת, ברוב המקרים, רגשותינו – תחושות שאנו מקשרים למחשבותינו – הם המניעים אותנו באמת (קראו גם על השפעתן של המילים על המציאות שלנו). על כן אנחנו מצליחים לדבוק בדיאטה במשך זמן מה ובסוף נשברים. ייתכן שפתרנו את הבעיה באופן זמני – איך אם לא טיפלנו בסיבה לבעיה, היא תשוב ותעלה.

    לעשות שינוי זה קשה. אלא אם כן… אנחנו יודעים למה אנחנו עושים את זה.

    לכן, במידה ואנחנו רוצים להבין את הסיבות שלנו לבעיה אנו צריכים לשאול את עצמנו "למה לי שינוי? מה הסיבה לעשות זאת?" רוברט מאוור בספרו "צעד קטן לשינוי גדול" מדבר על חשיבות שאלת השאלות (קראו גם על שיטת הצעדים הקטנים) . לדבריו כל שינוי אשר אנחנו מעוניינים בו חייב להתחיל משאלות קטנות.

    אני זוכרת כשאני התחלתי לעשות ספורט הסיבות שלי היו כי הבנתי שזה חשוב, בכל מאמר וספר אומרים שזה חשוב, כדי שבגיל 90 אני ארגיש טוב יותר, ידעתי שמתישהו אצטרך להתחיל והרגשתי שאני סובלת מעניין בריאותי. אז התחלתי לעשות ספורט בכוח, רק כמה פעמים בשבוע וממש לא נהנתי לעשות את זה.

    בשלב כלשהו התחלתי לחפש לעצמי את הלמה כן שלי. במקום לחשוב מה אני מנסה למנוע או להרוויח בעתיד הרחוק, התחלתי לחפש מה אני רוצה להוסיף או להרוויח בחיים שלי כבר היום.

    אז מצאתי הרבה למה שלי, הנה כמה דוגמאות:

    • אני מרגישה ממש גאה בעצמי אחרי שעשיתי ספורט, גם אם שאר היום שלי היה פחות מוצלח, בזה אני תמיד מצליחה.
    • זה גורם לי להרגיש טוב יותר.
    • אנחנו מאמינים באורח חיים בריא במשפחה.
    • אחרי ספורט התיאבון שלי משתפר.
    • זה זמן שנוח לי לפעמים להקשיב להרצאה תוך כדי או לחשוב על רעיונות.
    • חשוב לי להוות דוגמא לחיים שאני מבטיחה לאנשים.
    • ועוד סיבות נוספות.

    מאז שמצאתי את כל ה"למה שלי" ספורט הפך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי והתחלתי ממש ליהנות מזה. בימים שקשה לי להניע את עצמי מסיבה אחת, סיבה אחרת יכולה לתת לי את הכוחות והמוטיבציה. זו הסיבה שמומלץ שיהיו לכם כמה סיבות חיוביות ותומכות בשינוי שאתם רוצים.

    רובינוס מסביר כי החשיבה שלנו היא תהליך של שאילת שאלות ומענה עליהן. שאלות שנשאל את עצמנו יכוונו את יכולת המיקוד שלנו, ולכן, גם האופן שבו אנחנו נחשוב ונרגיש. שאלות הן האמצעי העיקרי שבאמצעותו אנו לומדים כמעט כל דבר. לדבריו ההבדל העיקרי בין אנשים אשר נראים כמצליחים ולבין אלה שלא הוא כי אנשים מצליחים שואלים שאלות טובות יותר, וכתוצאה מכך, מקבלים תשובות טובות יותר. למוח האנושי יש יכולות להפיק תשובות מהר יותר מהמחשב ה"חכם" בעולם. הוא יכול להעניק לכם באופן מידי כלים מוצלחים יותר על מנת למצוא פתרונות לאתגרים וליצור תחושות רגשיות רבות עוצמה, מאשר כל אמצעי אחר במאגר הטכנולוגי העצום הקיים.

    אנשים מסוימים חווים לעיתים קרובות מצב רוח ירוד. מדוע? הם מתמקדים בדברים הגורמים להם לחוש כך. הדרך הטובה ביותר לשנות מיקוד היא לשאול שאלה. סביר להניח כי אדם אשר חווה את עצמו כמישהו שנכשל ללא הרף מפני ששואל את עצמו שאלות מגבילות על בסיס קבוע: "למה אני אף פעם לא מצליח? למה לנסות בכלל כשאני יודע שזה יקרה שוב? למה אני כזה כישלון?" אם תשאלו שאלה איומה תקבלו תשובה איומה. זכרו המחשב המנטלי שלכם מוכן לשרת אתכם, והוא יספק תשובה לכל שאלה שתשאלו אותו. לכן אם אלה השאלות שלכם המוח שלכם יחפש במאגר הזיכרונות את כל ההוכחות הקיימות (גם את המינוריות ביותר) כדי לספק לכם את התשובה לשאלה ששאלתם. הוא עשוי אפילו לשלוף תשובות כגון: "כי אתה מטומטם" או "כי בכלל לא מגיע לך להצליח". לעומת זאת אם תשאלו את עצמכם שאלות כגון "כיצד אוכל להשתמש בזה? איזה הזדמנויות יש במצב הנוכחי? איך אוכל להשיג את מה שאני רוצה?" גם במקרה זה המוח יספק לנו את הסחורה, את המשאב בעיקרי, תשובות ופתרונות לשאלות ששאלנו.

    לא רק השאלות שאתם שואלים, כי אם גם השאלות שאינכם שואלים, הן הקובעות את גורלכם. תחשבו איזה כוח אתם יכולים לשחרר באמצעות ניסוח שאלה כל כך פשוטה, אך רבת עוצמה כמו: "למה לי השינוי הזה?"

    זה מזכיר לי בדיחה ישנה:

    "איש אחד נפל לידיהם של שבט אינדיאני והוכן להוצאה להורג.

    הוא מתחיל לבכות ושואל את עצמו: זהו זה? ככה זה הולך להיגמר? זה הסוף שלי?

    הקול בראש שלו עונה לו: לא מה פתאום, זה עדין לא הסוף.

    אז הוא שואל את הקול: אז מה אני צריך לעשות עכשיו?

    הקול עונה לו: רואה את הבחור עם הנוצות הכי גבוהות, זה ראש השבט, תקרא לו.

    האיש קורא לו ושואל את הקול: אז מה עכשיו?

    הקול עונה: עכשיו תירק לו בפנים.

    האיש עושה את זה ושואל את הקול: מה עכשיו?

    הקול עונה לו: עכשיו זהו, זה הסוף שלך."😁🤨

    אז שימו לב איך אתם שואלים את השאלות שלכם, כי הקול בראש יענה לכם בדיוק על השאלה שתשאלו אותו.

    תרגיל לשבוע הקרוב (ועדיף גם יותר משבוע) 😃

    תגדירו לכם חמש דקות ביום שבהם אתם מתמקדים בשאלה: "למה לי השינוי הזה?"

    אני ממליצה לכתוב לכם את התשובות על דף שוב ושוב, עד שתמצאו מספיק תשובות שיחוו בעיניכם כחשובות מספיק ויתמכו בשינוי שלכם.

    ברגע שתגלו את התשובות שלכם בעצמכם מבטיחה השינוי יחווה בעינכם כהרבה יותר קל.

    השינוי שלכם חייב להגיע מהמקומות המחזקים שלכם אחרת הוא כנראה לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

    רוצים לשתף אותי בלמה שלכם? בשינוי שאתם רוצים לעשות?

    לשתף אותי במה הכתבה הזאת עזרה לכם?

    אולי יש נושאים נוספים חשובים שבא לכם לקרוא עליהם?

    מוזמנים לדבר איתי.

    lianne.goller@gmail.com

  • איך יוצאים מתקיעות?

    איך יוצאים מתקיעות?

    מה אתם עושים כשאתם מרגישים תקיעות? כאשר אתם מנסים לקדם משימה או מטרה מסוימת והדברים אינם מתקדמים כמו שהייתם רוצים או כפי שציפיתם?

    "אני מרגישה תקועה", "אני לא יודע מה לעשות"

    אלה משפטים שאני שומעת די הרבה. רבים מאתנו מרגישים תקועים בתקופות מסוימות בחיינו: אני עובד במקום עבודה מסוים וכבר תקופה שאיני מצליח להתקדם, אני מנסה לקדם את העסק שלי ולמרות כל הניסיונות הדברים לא מתקדמים כפי שציפיתי, אני מנסה למצוא עבודה חדשה ולא מצליחה, אני מחפש דירה ולא מוצא את מה שרוצה, אני לא יודע מה אני רוצה לעשות מבחינה תעסוקתית, אני כל הזמן מנסה שוב להתחיל את הדיאטה הזאת ולרדת או לעלות במשקל וזה לא עובד ועוד.

    כאשר אנחנו נמצאים בתחושה שאנחנו לא מצליחים להגיע למטרה שלנו במשך תקופה, המחשבות שלנו מתמקדות במציאות כפי שאנחנו חווים אותה, והיא בתורה "הוכיחה" שניסינו דברים שונים וזה לא עובד. תחושת תקיעות יכולה להידרדר מהר מאוד לתחושות אחרות כמו חוסר אונים, חוסר יכולת להשיג את המטרות ושאיפות ששמתי לעצמי, והדיאלוג הפנימי שלנו יכול להפוך לביקורת ואשמה עצמית. אם נמשיך לחשוב על המצב באותו רגע זאת תהיה חשיבה מופרזת, חסרת תועלת ואינסופית, שממוקדת במשמעויות, בתחושות, בבעיות, בסיבות ובהשלכות של המצב על חיינו.

    אז מה עושים?

    1- עוצרים- לפני הכל לוקחים יום חופש מהמחשבות על הנושא. מתוך בחירה לא חושבים על הנושא במשך יום שלם, אם צריך גם יומיים ושלושה. ההמלצה היא ללמוד להתנתק מחשיבה על הנושא המטריד ולהפסיק לחפש את כל הפגמים והסדקים – לפחות לזמן מה – ולא להניח להם להשפיע על רגשותינו לגבי עצמנו ולגבי החיים בכלל. חשיבת יתר משמרת ומחמירה את העצבות, מטפחת חשיבה שלילית, פוגעת ביכולת לפתור בעיות, פוגעת במוטיבציה ומפריעה לריכוז וליזמות (מזהים? נשמע מוכר?). לרוב ככל שנחטט יותר במצב בו אנחנו נמצאים נרוויח לא תובנות על המצב ודרכי התמודדות אלא השקפה מעוותת ופסימית של חיינו.

    2- נושמים- נשימה רדודה היא תגובה ללחצים בלתי פוסקים והיא עצמה גורמת ללחצים נוספים, המובילים בתורם לנשימה רדודה. אפילו בעיצומה של מערבולת רגשית אנו יכולים לנשום שלוש או ארבע נשימות עמוקות וכך לפתח סדרה של נשימות עמוקות המביאות לרגיעה. אפשר להפעיל את כוחה המרפא של הנשימה ממש ברגע זה ובכל רגע במשך היום – כשאנו מתעוררים, כשנוסעים ברכבת, כשמחכים בצומת לאור ירוק, באמצע ישיבה ולפני שינה. צריך רק לעשות זאת במתינות, בלי מאמץ, למלא את חלל הבטן ואחר כך לנשוף לאט ובעדינות.

    3- משנים את תנוחת גוף- האופן שבו אנחנו נושאים את גופנו משדר מסר לא רק לסביבה שלנו אלא גם לעצמנו. פעולה פיזית של הזדקפות בכיסא מגבירה את המוטיבציה ומדרבנת אותנו, כשאנחנו מאמצים יציבה שהייתה מאפיינת אותנו אילו היינו אסרטיביים ונמרצים יותר, אנחנו למעשה מגבירים את הביטחון העצמי והנחישות.

    4- זזים- פעילות גופנית תורמת לבריאותנו ומצבינו הנפשי. פעילות גופנית קבועה במינון מתון מסייעת להתמודד עם דיכאון וחרדה, מגבירה את תחושת הרווחה הנפשית, מפחיתה סיכונים למחלות בעתיד ומשפרת ריכוז ויצירתיות.

    5- הסחה- זו הזדמנות מצוינת להיזכר בכל הדברים שאתם אוהבים לעשות ולהכין לעצמכם רשימה לפעמים הבאות שתצטרכו. יכולת להסיח את הדעת, לשקוע בפעילות שמסיטה את תשומת הלב ממחשבות לא מקדמות מגבירה את תחושת האושר. פעילות הסחה שתבחרו חייבת להיות סוחפת מספיק כדי שלא תהיה לכם הזדמנות לשקוע חזרה במחשבות.

    6- טכניקת ה"די!" שבה אתם חושבים, אומרים, או אפילו צועקים בקול, "די!" או "לא!" כשאתם מוצאים את עצמכם נסחפים למחשבות לא מקדמות.

    7- יוצאים. "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" מזכיר לנו ד"ר סוס. אחד הגורמים להגברת האושר הוא רכישת חוויות חיוביות. הנאה מארוחה במסעדה עם חבר או חברה, טיול בחוף, משחק עם ילדינו, צפייה בהצגה בתיאטרון או משחק באולינג, המחיר של החוויות אלה נמוך יחסית, אך ערכן יקר מפז. אנחנו נוכל להמשיך להתענג על החוויות האלה לאורך זמן על ידי חוויתן שוב בזיכרון ובשיחות שלנו. ומי יודע אולי על הדרך גם יעלו רעיונות חדשים ויפתחו הזדמנויות.

    8- עוזרים למישהו- מחקר מדעי מעיד כי מעשי נדיבות טובים לא רק למקבל אלא גם לנותן. אלא לא חייבים להיות מעשים דרמטיים. מספיק פעולות כגון הבאת עוגיות לשכן, תרומה כספית או הקדשת זמן למטרה שאתם מאמינים בה, סיוע לחבר לפתור בעיה, תרומת דם ואפילו פינוי מקום ישיבה ברכבת או החזקת דלת כאשר אדם זר נכנס. עצם עשיית פעולות שיש בהם גילוי של נדיבות, בין אם המעשה גדול ובין אם הוא פעוט, תורמים לשביעות הרצון של הנתונים, לא רק בעת עשיית המעשה או במשך אותו יום, אלא במשך שבוע שלם לאחר עשייתם. כמובן כולנו מרגישים טוב יותר כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו בעלי ערך, שאנחנו משפרים באופן כלשהו את העולם, גם אם בדבר הכי קטן.

    9- יוצרים הצלחות קטנות- כאשר אנחנו מרגישים במצב רוח ירוד, תחושת הערך והביטחון העצמי שלנו יורדים. אחת הטכניקות המומלצות להגברתן היא הבטחת הבטחות קטנות ועמידה בהם. ככל שאנחנו סומכים על עצמנו יותר ועל ההבטחות שאנחנו נותנים כך הסיכוי שאנחנו נאמין שנצליח גם בדברים גדולים יותר עולה וגם להפך. זו הזדמנות נהדרת "להחזיר חובות". אם מזמן הבטחנו לחבר שנעזור לו זה הזמן לעשות את זה, אם הבטחתם להתקשר למישהו עשו זאת, אם הבטחתם לעצמכם שתסדרו את הארון בחדר עבודה או תסדרו את השולחן זה הזמן. תרגלו להבטיח הבטחות קטנות ולעמוד בהן ובכך תגבירו את האימון שלכם בעצמכם.

    10- שומרים על חוש הומור- בתקופות קשות היכולת להסתכל על קשיינו מזווית חדשה ואפילו למצוא בהן הומור עשוי להביא לנו תועלת רבה. כדי להתחיל אנחנו יכולים להיזכר במשהו שמעלה לנו חיוך או אולי לראות תכנית מצחיקה או סרט קומי. היכולת למצוא את ההומור וההנאה שאולי איבדנו בדרך עשויים לגרום לחיינו להיות נעימים יותר, לתרום לבריאותנו הנפשית והגופנית וכמובן להפוך את השהות במחציתנו לנעימה יותר.

    11- מעריכים את הדברים שחשובים לנו – מה הדברים שעושים את החיים ראויים לחיותם? האם זה צחוק של ילדכם? חבר יקר? הבן או בת הזוג? האם זה הדבר שבו אנחנו רוצים להשקיע את הזמן בעבודה או בבית? אולי זה האפשרות לטייל, לאכול שוקולד, להקשיב למוזיקה יפה או להרגיש אהבה? מה יש לכם כרגע, שהוא יקר בעיניכם מכל זהב שבעולם? בימים קשים כדאי להזכיר לעצמנו את הדברים החשובים באמת.

    12- הכרת תודה- מכינים רשימה של דברים שאנחנו יכולים להודות עליהם בחיים. מחקרים פסיכולוגים מוכיחים פעם אחר פעם שכאשר אנחנו מכירים תודה על הטוב שבחיינו, הטוב גדל, ואנחנו זוכים בכמות גדולה יותר ממנו (לצערנו, גם ההפך נכון). מומלץ לנהל יומן תודות, לרשום לפני שינה חמישה דברים שאני מכיר עליהם תודה או לפחות לעשות מאמץ כדי להבחין בשלושה דברים טובים בזמן שאנחנו עסוקים בחיי היומיום.

    13- מטפחים אופטימיות ותקווה- הנטייה לצפות לטוב מגדילה את הסיכוי שהטוב הזה יקרה. אופטימיות ותקווה משפיעים על איכות היחסים הבין אישיים שלנו, תורמים להצלחה בעבודה, מסייעים לנו להתגבר על קשיים ומספקים תשתית להגשמת חלומותינו. הציפיות שלנו מעצמנו, מאחרים וממצבים שונים קובעות את המציאות שלנו.

    14- מוצאים את היתרונות – להסתכל על חצי הכוס המלאה, לשים לב לטוב (במקום לרע), לראות את האור בקצה המנהרה. אנחנו יכולים ללמוד לחפש את הטוב בכל מצב. ברוב המקרים – לא בכולם, אבל ברובם – גם נמצא. הגישה שבה נבחר, חיפוש יתרונות או חסרונות, משפיעה השפעה מכרעת על בריאותנו הגופנית והנפשית, על תגובותינו לעולם, על רגשות הסובבים אותנו ומגבירה או מפחיתה את הסיכוי שנצליח.

    15- כותבים את המחשבות והרגשות שלנו- חשיבה חוזרת ונשנית על הבעיה רק מדרדרת את המצב (כפי שהסברתי בסעיף ראשון). לעומת זאת כתיבת יומן וניסוח מילולי של המחשבות היא דרך טובה בהרבה להתמודד עם האתגרים. פעולה זו היא בעצם עשיית דבר ממשי ועל כן יכולה לשפר את הרגשתינו (קראו גם על איך כתיבה עוזרת להתמודד עם רגשות שליליים).

    16- נזכרים מתי הייתם במצב דומה והצלחתם. מה עזר לי אז? איזה תכונות או כישורים שלי עזרו לקדם את הנושא? ללמוד מהצלחות חשוב לא פחות מללמוד מכישלונות. הצלחות העבר מתוות את דרכנו לעבר דברים שאנחנו יכולים וצריכים להמשיך לעשות. הצלחתנו הם בשבילנו מקור השראה ומרץ, ובזכותן אנחנו מוכנים יותר, במובן הרגשי, להתמודד עם אתגרים חדשים.

    17- מדברים עם אדם קרוב- ברוב המקרים שיחה בארבע עיניים תפיג את הרגשות השליליים שלכם. תזכרו כמה פעמים הרגשתם מודאגים בנוגע לבעיה כלשהי ואז הבחנתם שהרגשתם טוב יותר לאחר שיחה עם חבר קרוב? יתכן שהרגשתם שהבעיה אינה חמורה כפי שחשבתם ואולי גיליתם שחברה שלכם בעלת פגמים בדיוק כמוכם. מחקרים מראים כי מגע חברתי ידידותי מפחית את הרמוני הלחץ ולכן משפיע ברמה פיזית על מצבכם הגופני. תמיכה חברתית מעניקה תחושה של שייכות, מרחב לשיתוף והזדמנות לגלות שאינכם לבד. כמובן תבחרו טוב את האיש שיחה שלכם, על מנת שיהיה מועיל ובטח שלא יזיק יותר, על ידי כך שיצטרף למחשבות שלכם.

    18- חושבים על פתרונות חדשים- מה עוד לא ניסיתי? בדומה לסיעור מוחות שעליו דיברנו בעבר (קראו גם על איך עושים סיעור מוחות). עלינו להבין שיש הרבה יותר אפשרויות מאלה שאנחנו רואים בדרך כלל, ואחר כך עלינו לקבל על עצמנו להשקיע את המאמץ הנדרש כדי לבחון את האפשרויות השונות ולבחור את זו המתאימה לנו ביותר. אני מציעה לכם משחק העצמה "כן… וגם…". עליכם להיות מוכנים לחשוב על כמה שיותר רעיונות, בקצב מהיר ובזה אחר זה, ללא שום סינון ובקרה. הקפידו לעשות זאת מהר ככל האפשר וללא הפסקות. כל רעיון מתקבל בברכה במקום לספוג ביקורת קשה. בשלב הראשוני יעילות התהליך נמדדת בכמות ולא באיכות. באופן מפתיע תהליך מסוג זה מוביל באופן טבעי לרעיונות איכותיים יותר. איך זה הגיוני? שאלות מועילות יותר ליצירת רעיונות ומציאת פתרונות מאשר פקודות (קראו גם על שיטת הצעדים הקטנים לשיפור המשכי).

    19- משנים את נוסח השאלות שלנו- החשיבה שלנו היא תהליך של שאילת שאלות ומענה עליהן. שאלות שנשאל את עצמנו יכוונו את יכולת המיקוד שלנו, ולכן, גם האופן שבו אנחנו נחשוב ונרגיש. אם תשאלו את עצמכם שאלות כגון "כיצד אוכל להשתמש בזה? איזה הזדמנויות יש במצב הנוכחי? איך אוכל להשיג את מה שאני רוצה?" המוח יספק לכם את התשובה (קראו גם על איך שאלות מכוונות את המיקוד שלנו).

    20- מרשים לעצמנו ליפול- חושבים על הדבר הכי גרוע שיכול לקרות. כפי שכתבתי בכתבה הקודמת, הקצנת רגשות שליליים גורמת להקטנתם. חשיפה לדאגות שלנו מבעוד מועד מאלצת אותנו לחוות את הרגש וחוסר הנוחות המלווה לתרחיש המדומיין. יתכן כי בשלב הראשוני כתוצאה מהחשיפה לדאגות שלנו אנחנו נחווה את הפחדים שלנו בצורה חזקה יותר. אך לאחר זמן מה הפחדים יצנחו לרמה יותר נמוכה ממה שהייתה לפני החשיפה. לעיתים קרובות אנחנו נגלה שהמצב לא כזה נורא ושהחשיפה עזרה לנו לחשוב על פתרונות יצירתיים לתרחיש עתידי ויציאה מהתקיעות.

    21- ממשיכים לחלום- אחת הבעיות עם מצבים של תקיעות היא שאנחנו מתחילים לוותר על החלומות שלנו ולעיתים אפילו שוכחים איך לחלום. גם את השריר הזה במוח צריך לפתח ולטפח. ציפיות נמוכות מונעות מאתנו להגיע למקומות שנמצאים בהישג ידינו, ובסופו של דבר תורמות לאומללותנו, כי אנחנו יודעים שלא הגשמנו את הפוטנציאל שלנו. גם אם נכשלנו בהגשמת חלום שהיה לנו, סביר להניח כי הרחבנו את אופקינו והגשמנו חלומות אחרים. המאמץ להגשים חלומות הוא מהות החיים.

    כל הפעולות הרשמות כאן לא רק יעזרו לכם לצאת מהתקיעות, אלא גם יגבירו את רמת האושר שלכם ויכולות להועיל בעתיד בעוד מקרים שתתמודדו איתם בחייכם. כמו שאני תמיד מדגישה, לכל אדם מתאים כלי אחר ופתרון אחר, לעיתים אפילו בימים מסוימים עובד לנו משהו אחד ובימים אחרים משהו אחר. ההמלצה שלי, אם אתם נמצאים כרגע במצב של תקיעות, אל תוותרו ותתנסו בכל הכלים הרשומים (עדיף גם לפי הסדר שלהם), וכך גם תגלו את מה שעובד לכם הכי טוב וגם תתחברו מחדש לכוחות שלכם.

    רוצים לשתף אותי בדרכים שעוזרות לכם לצאת מתקיעות?

    לספר לי במה הכתבה הזאת עזרה לכם?

    צריכים עזרה ליישם את הכלים? מוזמנים לדבר איתי. lianne.goller@gmail.com

  • תבחרו להאמין בעצמכם

    תבחרו להאמין בעצמכם

    "אם אתה מאמין שאתה יכול, ואם אתה מאמין שאתה לא יכול – בשני המקרים אתה צודק." – הנרי פורד

    האם אתם מאמינים שאתם יכולים להצליח בכל דבר? האם יש תחומים מסוימים שבהם אתם חשים יותר בטוחים מאשר בתחומים אחרים? האם אתם חושבים במושגים כגון " כשאני מחליט לעשות משהו אני תמיד מצליח" או "אני אף פעם לא מצליח להשיג את מה שאני באמת רוצה"?

    רובינו איננו מחליטים באופן מודע למה להאמין. לעיתים האמונות שלנו מתבססות על פירוש מוטעה של העבר. לאחר שאנחנו מאמצים אמונה מסוימת אנו שוכחים שלא מדובר אלא בפירוש שלנו את המציאות.

    לעיתים קרובות אנחנו מאמינים שנסיבות חיינו שולטות בנו, והסביבה עיצבה את האנשים שהפכנו להיות. זה רק חלק מהאמת. לא אירועי חיים שלנו הם המעצבים אותנו, אלא האמונות שלנו בנוגע למשמעותם של האירועים האלה. אמונות אלה יכולות לעצב ולצבוע כל היבט בחיינו. (קראו גם על איך המילים משפיעות על האמונות שלנו).

    אז מה זה בכלל אמונות?

    אמונות הן סכמות או "תסריטים" שעל פיהם אנו רואים את החיים שלנו. זו מצב בו אני חשה כי טענה או הנחה מסוימת שיש לי היא נכונה (אמת). אם אתם אומרים שאתם טובים במשהו, אתם בעצם אומרים "אני מרגיש/ה בביטחון שאני טוב/ה בזה." תחושה של בטחון מאפשרת לכם לייצר תוצאות טובות. לעיתים קרובות היעדר אמונה או היעדר בטחון שולל מאתנו את האפשרות להשתמש ביכולות שלנו. לכל אדם מערכת אמונות שתכתיב איך הוא רואה את עצמו, איך הוא רואה את החיים ואת המשמעות של הדברים המתרחשים.

    מאיפה מגיעות האמונות שלנו?

    לאורך החיים אנחנו בונים מערכת אמונות דרך זיכרונות שלנו, התנסות שלנו מול ההורים, הסביבה החברתית שלנו, חוויות חיים שלנו, ניסיון עבר ועד היכולות שלנו לדמיין משהו בצורה מספיק מציאותית.

    תפקידן של אמונות אלה להקל עלינו בדברים בחיים. בדרך כלל אנחנו זקוקים להן כדי להבין את העולם ולדעת איך להתנהל בתוכו. מדובר בפשטות בזיהוי של דפוסים דומים. בהרבה מקרים הם עשויים להיות שימושיים מאוד, מקלים עלינו ומקצרים לנו תהליכים. למשל, מה מאפשר לכם לנהוג? אתם נכנסים לרכב חדש, ולמרות שאף פעם לא הייתם ברכב המסוים הזה בעבר אתם חשים בטחון בפעולות שצריך לעשות כדי שהרכב ייסע. התנסויות עבר עם רכבים סיפקו לכם תחושת בטחון מסוג זה. ללא תחושת בטחון זו, לא היינו יכולים לצאת מהבית, להשתמש בטלפון, או לעשות כל דבר ממה שאנחנו עושים במהלך היום.

    לרוע המזל הכללות מסוג זה בתחומים מורכבים יותר בחיינו עלולות ליצור אמונות מגבילות. יתכן כי לא הצלחתם בעבר בתחומים מסוימים בחייכם, בהתבסס על כך פיתחתם אמונה כי אינכם טובים בזה. כאשר אתם מאמינים בזה, עלולה האמונה להגשים את עצמה. אולי הגעתם למספר החלטות שגויות במערכת יחסים או במקומות עבודה ופירשתם עובדה זו כסימן לכך שתמיד "תכשלו" בדברים מסוג זה. אולי בבית ספר לא למדתם באותה מהירות כמו שאר הילדים ובמקום לחשוב שאולי האסטרטגית למידה שלכם שונה פשוט החלטתם כי אתם לא חכמים באותה מידה. הכללות אלה מדריכות את מעשינו ולכן את כיוון חיינו ואת איכותם, את הבחירות שנעשה או לא בחיים.

    מה אפשר לעשות?

    אנתוני רובינס מציע לכוון את חיינו על ידי נטילת שליטה מודעת על אמונותינו.

    אם אתם באמת מאמינים "אני חכם" כיצד אתם יודעים זאת? כי יש לכם נקודות התייחסות כלשהן שתומכות ברעיון, כמו חוויות עבר. לדוגמה- אולי אמרו לכם בעבר שאתם חכמים, אולי הצלחתם במשימה מסוימת שאחרים לא הצליחו בה, אולי קיבלתם ציונים גבוהים במהלך לימודים וכן הלאה. לכל אחת מהחוויות האלה אין משמעות בפני עצמה עד אשר אתם מארגנים אותם תחת הרעיון שאתם חכמים. נקודות התייחסות אלה הן אלו שהופכות את אמונתכם לוודאיות. אתם יכולים לפתח אמונות בקשר לכל דבר אם פשוט תמצאו מספיק נקודות התייחסות על מנת לחזקו. אנחנו צוברים נקודות התייחסות מחוויותינו האישיות, כמו גם באמצעות מידע שאנו מפיקים מאנשים אחרים או מספרים, סרטים, הרצאות וכן הלאה. לפעמים אנחנו מייצרים נקודות התייחסות בהסתמך רק על הדמיון שלנו.

    כוחה של אמונה ניכר יפה באפקט תרופת פלסבו (דמה), אפקט זה מוכיח כי אם אתם מאמינים שהטיפול שאתם מקבלים הוא יעיל לכם, הוא אכן עשוי להועיל גם אם החומר עצמו חסר השפעה. באחד המחקרים סטודנטים לרפואה התבקשו להשתתף בבחינת שתי תרופות, אחת תוארה להם כמעוררת והשנייה כסם מרדים. ללא ידיעתם הוחלפו התרופות ביניהם. היה מפתיע לראות שכחצי מהסטודנטים פיתחו תגובות גופניות אשר תאמו את ציפיותיהם, שהיו הפוכות לתגובה הכימית אשר הייתה אמורה לייצר התרופה בגופם.

    בפסיכולוגיה יש מושג שנקרא חוסר אונים נרכש. בקצרה, כאשר אנשים חווים די כישלון בתחום מסוים, הם רואים את מאמציהם כחסרי תועלת ומפתחים דכדוך מתמשך. פרופסור מרטין סליגמן חוקר האושר מדווח על שלושה דפוסי אמונה הגורמים לנו לחוש חוסר אונים. קביעות, כוללנות וייחוס אישי.

    קביעות (גורם הזמן – קבוע לעומת זמני):

    כשאנחנו נכשלים, כולנו מרגישים חסרי אונים, לפחות בטווח המיידי. זה כואב, אך הכאב חולף. אנשים מסוימים חווים כאב ממושך יותר, הם ממשיכים להיות חסרי אונים במשך שבועות או אף חודשים. אנשים בעלי נטייה להרים ידיים מאמינים שהגורמים לאירועים הרעים שמתרחשים בחייהם הם קבועים, האירועים הרעים ימשיכו להופיע בחייהם תמיד. הם חושבים על הדברים השליליים בחייהם במונחים של "תמיד" או "אף פעם". אנשים בעלי כושר התנגדות לחוסר אונים מאמינים שהאירועים בחייהם הם זמניים בלבד. הם חושבים במונחים של "לפעמים" ו"לאחרונה" ומייחסים אירועים לגורמים זמניים או בני חלוף.

    דוגמה: "לא הצלחתי לעשות את כל הדברים שתכננתי לעצמי בשביל העסק. למה זה תמיד קורה לי, אני אף פעם לא עומדת ביעדים שאני מציבה לעצמי."

    פתרון: עליכם ללמוד להיות מסוגלים להאמין שלא משנה מה קורה בחייכם "גם זה יעבור" וכי אם תתמידו תמצאו דרך. כמו גם לתת לעצמכם קרדיט על ההישגים שלכם עד כה.

    דוגמה: "רגע! לאחרונה הייתה לי תקופה מאוד עמוסה. ברגע שקצת ירד הלחץ אצליח יותר. אולי אני צריכה להציב לעצמי יעדים בצורה ריאלית יותר? הרי עשיתי בתקופה הזאת הרבה דברים חשובים אחרים, הקדשתי זמן למשפחה, הצלחתי לסיים פרויקט אחר שהיה חשוב לי."

    כוללנות (גורם המרחב- ספציפי לעומת כולל):

    אנשים הנותנים הסבר ספציפי מסוגלים להמשיך בחייהם גם כאשר אספקט חשוב אחד נפגע (כמו עבודה או אהבה). הם עלולים להיות לפתע חסרי אונים בתחום שנפגע, אך הם ממשיכים להתקדם בכל תחום אחר בחייהם. אחרים מאפשרים לבעיה לחלחל לכל תחומי חייהם ולהפוך לבעיה כוללת. הם מרימים ידיים בכל התחומים כאשר הם נכשלים בתחום אחד מסוים.

    דוגמה: "לא הצלחתי במשמה הזאת, אני כזה כישלון", "אני לא מצליח/ה למצוא עבודה, הדברים פשוט לא הולכים לי…"

    פתרון: למצוא דבר מה שבו אתם יכולים לשלוט בחייכם, ולהתחיל לנקוט פעולה בכיוון הזה. כאשר תעשו זאת ייעלמו חלק מהאמונות המגבילות.

    דוגמה: "אולי כדאי שאקדיש תשומת לב למשימה אחרת, בזה הולך לי דווקא לא רע", " אני לא מצליח/ה למצוא עבודה, אבל זה מאפשר לי לעשות דברים אחרים שחשובים לי ואני מזמן דוחה"

    יחוס אישי (פנימי לעומת חיצוני):

    אנשים מסוימים רואים בכישלון אתגר, אשר נועד לשנות את גישתם או דורש התאמות מסוימות. הם מצליחים לזהות גם נסיבות חיצוניות שיכלו לגרום לבעיה לקרות או להקצין. אחרים רואים בו בעיה הטמונה בהם, פגם אישיותי, הם מאשימים את עצמם בכך שהבעיה נוצרה.

    דוגמה: "לא הצלחתי לעבור את הראיון עבודה, אני פשוט לא טובה מספיק", "אני תמיד מאחרת לכל מקום, אני פשוט בן אדם חסר אחריות".

    פתרון: לראות את מירב הגורמים שתרמו לבעיה ולחפש פתרונות שיתנו מענה לכל אחד מהם.

    דוגמה: אם לא עברתי את הריאיון והגורמים לזה היו שלא הייתי מוכנה מספיק, אולי הייתי בלחץ כי הגעתי ברגע האחרון, אולי המראיין היה קשוח מידי. פתרונות אפשריים יכולים להיות להגיע קצת יותר מוקדם בשביל להקטין את תחושת הלחץ, לקחת איש מקצוע שיכין אותי לראיונות עבודה, אולי לבדוק טוב יותר את המקומות שאני מגישה אליהם מועמדות.

    אם איחרתי והגורמים לזה היו פקקים, אולי אני יכולה לצאת פעם הבאה טיפה מוקדם יותר או לנסוע בדרך אחרת.

    סליגמן מציע להתמודדות עם אמונות מעכבות על ידי וויכוח איתן, תוך שימוש במודל הבא:

    • ראשית חושו את המצוקה שעולה בכם (קראו גם על איך להתמודד עם רגשות שליליים).
    • שימו לב לאמונות שעולות בכם באופן אוטומטי כאשר מתעוררת המצוקה.
    • שימו לב להשלכות הנובעות מאמונות האלה.
    • נהלו ויכוח פנימי עם האמונות השגורות והתנגדו להן.
    • כאשר אתם מתנגדים לאמונות שלכם בהצלחה אתם מתמלאים באקטיביות ושמחה.

    ישנן ארבע דרכים להפוך את הוויכוח שלכם למשכנע:

    • ראיות: הדרך המשכנעת ביותר להתווכח עם אמונות שליליות היא להוכיח שעובדתית היא לא נכונה. בחלק גדול מהמקרים הראיות יהיו לצידכם, מכיוון שבמקרים רבים התגובות השליליות שלנו מוגזמות.
    • אלטרנטיבות: אין כמעט דבר מהדברים שקורים לכם, שיש לו גורם אחד בלבד, לרוב ההתרחשויות יש גורמים רבים. סרקו את כל הגורמים האפשריים שלהם יש חלק באירוע. התמקדו באלה שניתנים לשינוי (לא הקדשתי מספיק זמן להתכונן לראיון), ספציפיים (השאלות בראיון היו קשות במיוחד) ולא אישיים (המראיינת לא הייתה הוגנת בפידבק שלה).
    • משמעויות: גם אם האמונה נכונה, עליכם לשאול את עצמכם מהן המשמעויות. עליכם לשאול את עצמכם מהי הסבירות לתרחיש הגרוע ביותר. (האם זה שקיבלתם שלוש תשובות שליליות לראיון עבודה פירוש הדבר שאיש לא ירצה לקבל אתכם לעבודה לעולם?) בשלב זה חזרו לשיטה הראשונה ונסו שוב למצוא ראיות מעברכם (גם בעבר היו מקרים שלא עברתי ראיונות, אבל בסוף הצלחתי למצוא את המקום עבודה שהתאים לי בצורה הכי טובה).
    • תועלת: לעיתים ההשלכות של היצמדות לאמונה חשובות יותר מהאמת הגלומה בה. איזה תועלת תצמח לי מהיצמדות באמונה שפוגעת בי? אין אמונה נכונה אחת. מה שחשוב באמת מה מהן מחזק אתכם. שיטה אחרת היא לפרט את כל הדברים שביכולתכם לעשות כדי לשנות את המצב בעתיד. גם אם האמונה נכונה כרגע, האם המצב ניתן לשינוי? כיצד תוכלו לעשות אותו?

    שימו לב להשלכות החיובית של האמונות החדשות שלכם, תחגגו אותן בתחושת הצלחה!

    רוצים לשתף אותי בדרכים שעוזרות לכם להתמודד עם אמונות מעכבות? לספר לי במה הכתבה הזאת עזרה לכם? אולי יש נושאים נוספים חשובים שבא לכם לקרוא עליהם? מוזמנים לדבר איתי. lianne.goller@gmail.com

  • השנה מגשימים חלומות

    השנה מגשימים חלומות

    שנה חדשה מתקרבת וזו הזדמנות נהדרת רגע לעצור, להביט על הדברים שהשגנו השנה, דברים שלא ולהציב לעצמנו מטרות לשנה הקרובה.

    חלקנו בוחרים לעשות זאת גם בימי הולדת ושנה אזרחית. אנחנו עוברים על רשימת המטרות שלנו ורואים שלא השגנו שוב חלק מהדברים והם נדחים לשנה הבאה.

    חלומות נועדו בשביל להגשים אותם! תחשבו על זה רגע לא כולנו חולמים על אותם דברים – אחד רוצה להיות זמר, אחר צייר, אחת רוצה לקנות תיק יוקרתי ואחד לעזור לאנשים. חלומות שלנו זה דבר אישי, שמיועד רק בשבילנו. אם אנחנו לא נדאג לעשות פעולות כדי לקדם את עצמנו לעבר החלום שלנו, זה כנראה פשוט לא יקרה.

    מה יכול לעזור לנו להרגיש טוב יותר לגבי ההישגים שלנו בשנה הקרובה? מה הטעויות שאנחנו עושים שמעכבות אותנו בדרך להשגת המטרות? ואיך בכל זאת נצליח להגשים חלומות השנה?

    להכיר בהצלחות שלנו:

    לפני הכל חשוב מאוד שנטפח לעצמנו על השכם על הדברים שכן השגנו. למידה מהצלחות שלנו חשובה לא פחות מלמידה מכישלונות. כאשר אנחנו מכירים תודה לעצמו על ההישגים אנחנו מעלים לעצמנו את מצב הרוח, מתחברים מחדש לכוחות והיכולות שלנו (מסוגלות עצמית), המוטיבציה שלנו עולה ואנחנו מגדילים את הסיכוי שנתנסה בדברים נוספים גם בהמשך. אם הצלחנו בעבר אנחנו יודעים שאנחנו יכולים להצליח גם בעתיד.

    תרגילים שיכולים לעזור לנו בכך:

    חקר מוקיר (עבר) – חשבו על חוויה (או אירוע עבר משמעותי בחייכם), שבה הרגשתם שאתם מצליחים, שהולך לכם טוב, שהייתם מרוצים או מאושרים – בעבודה, בזוגיות או בכל תחום אחר. תשאלו את עצמכם מה יש בכם שהביא להצלחה של האירוע? בזכות מה זה הלך טוב? איך הסביבה שלכם עזרה לכם? מה נתן לכם אנרגיות וקידם אתכם בתהליך? הישגי העבר שלנו יכולים ללמד אותנו מה עשינו טוב בעבר ולתת לנו כלים בדוקים ועובדים לפעמים הבאות (מוזמנים לקרוא איך הצלחת עבר לימדה אותי להתמודד עם אתגר חדש).

    בסוף יום לרשום לעצמנו רשימה של 10 דברים טובים שקרו לנו (הווה) – רוב החיים שלנו מורכבים לא מאירועי שיא, אלא דווקא מאירועים קטנים ומשמחים. חשוב שנלמד להעריך גם את הדברים הקטנים ביותר (פיניתי למישהו מקום באוטובוס, מישהו חייך אלינו והחזיק לנו את הדלת בכניסה לבניין ועוד)

    לחגוג את ההצלחות שלנו (עתיד) – להצלחות שלנו צריך לתת מקום של כבוד. לעיתים קרובות יש נטייה לסמן וי על מה שהשגנו ולהמשיך ישר הלאה למטרה הבאה. חשוב להקדיש תשומת לב ולחגוג הצלחות ברגע שהן קורות, הרי עבדנו קשה בשביל זה, אז מגיע לנו! הכרה בהצלחות מגדילה מוטיבציה ואת תחושת המסוגלות שלנו. חגיגת ההצלחה מאפשרת להתענג לא רק על האירוע עצמו, אלא גם על המחשבה עליו ובצורה הזאת משמרת את הזיכרון בצורה טובה יותר (קראו גם על השפעתן של מילים ורגשות על זיכרון).

    הטעויות שאנחנו עושים כאשר אנחנו חושבים על העתיד:

    עכשיו כשאמרנו לעצמנו כל הכבוד, בוא נראה איך נוכל להשתפר לקראת המטרות לשנה החדשה.

    אחת הסיבות לכך שאיננו מצליחים להשיג את הדברים שאנו רוצים, היא חוסר מודעות לתהליכים שקורים לנו במוח, כאשר אנחנו חושבים על העתיד. ברגע שנכיר אותם, נדע למה שים לב ואיך להתמודד איתם, זה יעלה משמעותית את הסיכוי להצלחתנו בעתיד.

    1- המוח שלנו משלים פרטים בצורה אוטומטית

    ניבויים שלנו לגבי העתיד לא תמיד נכונים. כאשר אנחנו מדמיינים את תגובתנו לאירועים עתידיים, מוחנו משתמש במה שהוא יודע על הנושא ומשלים אוטומטית מידע לגבי האירוע המדומיין. הדימויים המנטליים נוצרים ללא מודעות מצדנו ואנו מניחים שהם מייצגים בדייקנות את העתיד. הנטייה הזאת יכולה לגרום לנו לדמיין באופן מוטעה אירועים עתידיים שאת ההשלכות שלהם אנחנו מנסים לשקול.

    עובדה זו הומחשה במחקר של פרופסור דייל וסלי גריפין ועמיתיו, בו התבקשו סטודנטים לחזות מה יעשו במגוון מצבים עתידיים. למשל, כמה כסף יסכימו להוציא כדי לחגוג אירוע מיוחד במסעדה. חלק מהמתנדבים התבקשו לתאר את כל הפרטים של האירוע העתידי שדמיינו ולהניח כי המידע מדויק, וחלקם לא תיארו ולא הניחו הנחות כלשהן. לאחר מכן שתי הקבוצות התבקשו לדווח על מידת הביטחון שלהם בנכונותה של התחזית. התוצאות הראו כי מידת הביטחון של שתי הקבוצות הייתה זהה (לקריאת המאמר המלא). מדוע? כי כאשר נשאלו על ארוחת ערב לא התעורר בהם דחף לתחקר על הפרטים של הארוחה. במקום זאת המוח מילא את המידע החסר. חגיגת אירוע במסעדה אינה אירוע בודד אלא משפחה של אירועים, והגדרתה תשפיע על התחזיות לגבי מידת ההנאה הצפויה. למעשה, הניסיון לחזות עד כמה תהינו מארוחה במסעדה בלי לדעת באיזו ארוחה או מסעדה מדובר שקול לניסיון לחזות כמה תשלמו תמורת בית בלי לדעת איזו בית תקנו. יש אינספור אפשרויות של ארוחות במסעדה, והגרסה המסוימת שדמיינו השפיעה על מידת ההנאה שלה ציפו מהחוויה.

    פתרון: מאחר שקבלת פרטים חיונית לתחזית מדויקת של תגובתנו לאירוע מדומיין, כדאי להשהות את התחזיות שלנו ולוודא כי יש לנו כמה שיותר פרטים, לשאול שאלות ולקבל את המידע הרלוונטי בנוגע לאירוע שאת ההחלטה לגביו אנו מנסים לשקול. במידה ואין דרך לקבל את המידע, מומלץ לפחות לסייג את ההחלטה באמירה כגון " אני אהנה מהאירוע במידה והוא יכלול את הפרטים האלה…"

    2- המוח שלנו משמיט פרטים אחרים

    איננו מביאים בחשבון שהמוח שלנו משמיט פרטים וזו אחת הסיבות למה אנחנו טועים לעיתים קרובות בניבוי רגשותינו לאירועים בעתיד. כאשר אנחנו מדמיינים אירוע עתידי, אנחנו רואים בדמיוננו רק את האירוע הבודד ומחסירים המון דברים משמעותיים נוספים שיכולים להתרחש באותו זמן. אנחנו לא מצליחים להשתחרר מהמיקוד של תשומת הלב שלנו ולא נותנים את דעתנו על התרחשות שתהיה רגע לפני האירוע, כמו גם לאחריו, שגם להם השפעה ניכרת על איך נרגיש בסופו של דבר (שמחים או עצובים).

    עובדה זו הומחשה במחקר של פרופסור טימותי וילסון ועמיתיו בו התבקשו סטודנטים לחזות איך ירגישו כמה ימים אחרי ניצחון או הפסד של נבחרת פוטבול של האוניברסיטה. הסטודנטים חולקו לשתי קבוצות אחת מהן התבקשה לתאר את ההתרחשות ביום טיפוסי והשנייה לא. כעבור כמה ימים הם התבקשו לדווח על מידת האושר שהרגישו בפועל. התוצאות הראו כי הלא מתארים הפריזו במידה קיצונית בהערכת ההשפעה שתהיה לניצחון או הפסד על הרגשתם. מדוע? הם התמקדו בהיבט יחיד המשחק. לעומתם, המתארים דייקו יותר בתחזיותיהם כי אולצו להתמקד בכל הפרטים של היום (לקריאת המאמר המלא).

    פתרון: קודם כל להיות מודעים לתהליך שמתרחש במוח. כאשר אנחנו מודעים לכך אנחנו מפנים לשם את תשומת הלב שלנו. כשאנו מדמיינים את העתיד, ישנם גורמים רבים שצריכים לקחת בחשבון, אשר באופן אוטומטי נעדרים מהדימוי המנטלי שלנו. מאחר שלפרטים אלה יש משמעות רבה בניבוי רגשותינו תנסו לדמיין אותו כמה שיותר מפורט, תכללו את כל הדברים הקטנים שיכולים להיות ביום טיפוסי שלכם ותראו איך העתיד הזה משתלב בחייכם.

    3- אנחנו לא מצליחים לדמיין את העתיד בצורה מפורטת – למה לעומת איך?

    אירועים הקרובים אלינו בזמן נראים בפירוט רב יותר מאלה המרוחקים. כאשר אנחנו חושבים על אירועים בעתיד הרחוק, אנו נוטים לחשוב באופן מופשט – למה הם יקרו. אך כאשר אנחנו חושבים על אירועים קרובים, אנו נוטים לחשוב באופן מעשי – איך הם יקרו. זו בדיוק הסיבה למה אנחנו לוקחים על עצמנו התחייבויות שמעוררות בנו חרטה כשמגיע הזמן למלא אותן.

    זה קורה לכולנו. אנחנו מסכימים לקחת משמרת במקום עובד אחר בעוד חודש, אבל כשמגיע הזמן לעשות זאת ואנחנו נאלצים לוותר על הבילוי עם חברים, הקדשת זמן למשפחה או צפייה משחק גמר, אנחנו תוהים מה חשבנו לעצמנו כשאמרנו כן. ובכן, כשאמרנו כן חשבנו על כך במונחים של למה – הסיבות (הוא חבר קרוב) וההשלכות (הוא יעזור לי כשאני אצטרך), במקום איך – הביצוע. אנחנו לא לקחנו בחשבון שהחלפת משמרת נטולת פרטים שדמיינו לא תהיה החלפת משמרת מלאת הפרטים שנחווה בבוא הזמן.

    פתרון: לתרגל את המוח שלנו לחשוב במושגם של איך, על ידי פירוק החלומות ליעדים קרובים יותר בזמן וחלוקה לפעולות קטנות יותר.

    4- אנחנו טועים בניבוי רגשותינו בעתיד

    אנחנו מתקשים להבין שבעתיד נרגיש אחרת ממה שאנחנו מרגישים עכשיו. המידע לגבי הרגשתינו בעתיד אינו זמין לנו, לכן אנחנו מפיקים דימוי מנטלי של תמונת העתיד ולאחר מכן בודקים אילו רגשות עולים לנו. כאשר אנחנו מדמיינים דימויים מנטליים מופעל במוח החלק שאחראי על ראיה (הקורטקס הוויזואלי). כאשר אנחנו מדמיינים צלילים מופעל האזור האחראי על השמיעה (הקורטקס האודיטורי). האזורים במוח אשר אחראים על רגשות לאירועים אמיתיים מגיבים גם לאירועים מדומיינים. בחוויה ויזואלית או שמיעתית אנחנו יודעים להבדיל בין דמיון למציאות. לגבי הרגשתנו זה לא כל כך עובד. אם היה לכם יום נוראי סביר להניח שיהיה לכם מאוד קשה לדמיין כי תיהנו מהאירוע עתידי. המוח תמיד מדווח קודם על המציאות (מה שעוזר לנו להימנע מתאונה תוך כדי חלימה בהקיץ), איך אנחנו לא יודעים להבדיל בין מציאות לדמיון במקרה של רגשות. איננו יכולים להרגיש טוב בנוגע לעתיד דמיוני כאשר אנחנו מרגישים רע בנוגע להווה ממשי.

    תופעה מאוד מוכרת לכולנו, שגם נבדקה מחקרית, כאשר אנחנו נמצאים בסופר זמן קצר לאחר שאכלנו ומנסים להחליט מה נרצה לאכול בשבוע הבא, אנחנו נוטים להקטין מתחושת התיאבון העתידית שלנו. אנחנו מתקשים לדמיין שנהיה רעבים כאשר אנחנו שבעים, לכן איננו מרגישים צורך להתכונן לשובו הבלתי נמנע של הרעב.

    הפתרון: להכיר בכך. לשים לב לרגשות שלנו בזמן אמת ולהבין לאיזה אירוע הם שייכים, לפני שאנחנו משליכים זאת על האירוע שאנחנו שוקלים. לתרגל יומן תודות, לחפש דרכים לעלות מצב רוח לפני שמדמיינים את העתיד הרצוי לנו.

    אז מה זה בכלל חלומות?

    באחת הסדנאות אחד מהמשתתפים שאל אותי מה ההבדל בין מטרה, חלום ופנטזיה.

    פנטזיה אינה בהכרח דבר שאתם רוצים להשיג. חלום הוא שאיפה למשהו שהיינו רוצים להשיג בעתיד. מטרה היא חלום עם תאריך יעד. בואו נבין את העיקרון מבחינה מחקרית.

    הפנטזיה על החלום עלולה לעיתים לעכב את הגשמתו:

    מחשבות על העתיד עשויות להסב לנו עונג. אנחנו חולמים בהקיץ על ההצלחה של העסק החדש שלנו, על הקידום בעבודה, על שיחת הטלפון של אריאלה ממפעל הפיס שתודיעה לנו על הזכייה, לא מפני שאנחנו בהכרח מצפים או רוצים שהדברים האלה יקרו, אלא מפני שמחשבה עליהם היא מקור להנאה. מחקרים מראים כי כשאנו חולמים על העתיד, אנו נוטים לראות את עצמנו כמצליחים ומשיגים ולא כמתקשים ונכשלים. אנחנו כל כך נהנים מהמחשבות על העתיד שלנו שלפעמים אנחנו מעדיפים לדמיין אותו מאשר להגיע אליו.

    באחד המחקרים נאמר למתנדבים שזכו בארוחה חינם במסעדה צרפתית מפוארת, לאחר מכן נשאלו מתי ירצו לאכול אותה. השבוע? שבוע הבא? על אף הפיתויים העדיפו רוב המשתתפים לדחות את הביקור במסעדה (לקראית המאמר המלא). מדוע דחו את הביקור במסעדה? כי דחיית הנאה מאפשרת להתענג לא רק על האירוע עצמו, אלא גם על המחשבה עליה. למעשה יש אירועים שאנחנו נהנים מהם יותר בדמיון מאשר במציאות ובמצב זה אנחנו עשויים לדחות את האירוע לעד.

    במחקר אחר התבקשו מתנדבים לדמיין שהם מזמינים אדם שבו הם מאוהבים לצאת איתם. החוקרים גילו כי ככל שהפנטזיות של המשתתפים על פנייה לאהוב היו מפורטות ומעניינות יותר כך ירדה הסבירות שיעשו זאת בחודשים הקרובים (לקריאת המאמר המלא). למעשה, להדמיה זו של הגשמת משאלה יכולה להיות השפעה מרגיעה, מה שיכול לגרום לכך שנשקיע פחות אנרגיה ומאמצים כדי להפוך את רצונותינו למציאות.

    איך הופכים חלום למטרה?

    הפסיכולוגית גבריאל אוטינגן חוקרת במשך יותר משני עשורים את המנגנונים של הגשמת משאלות, החל משלב מחשבה על המשאלה ועד למימוש. אוטינגן מצאה כי אם אנחנו מאמינים ביכולתנו להגשים את החלומות שלנו יש יותר סיכוי שנעשה זאת, לעומת זאת כאשר הציפיות שלנו מעצמנו נמוכות, החלומות יינטשו או יידחו.

    החוקרת מציעה שיטה אשר נקראת WOOP (Wish Outcome Obstacle Plan) בתרגום לעברית: משאלה-תוצאה-מכשולים-תכנית (לקריאת המאמר המלא). בחינת החלומות באמצעות כלים כגון WOOP יכול לעזור לנו להתמודד עם ההתנגדות הפנימית המונעת מאתנו לממש אותן.

    משאלה – למה אני באמת מייחל?

    קחו לכם 5-10 דקות של שקט ותשאלו את עצמכם שאלה אחת: מה אני באמת רוצה? המפתח הוא לשאול את השאלה ולחכות בסבלנות לתשובה. המשאלות שלנו מייצגות עתיד מבוקש, עוזרות להבין לאן אנחנו רוצים להגיע ומי אנחנו רוצים להיות. הקדישו זמן לרצונות שלכם. העניקו להם את מלוא תשומת הלב והקשיבו בלב פתוח.

    תוצאה- מהי התוצאה הטובה ביותר האפשרית אם רצוני יתגשם?

    כיצד תרגישו כשתגיעו לשם? מאושרים יותר? תרגישו הקלה? איך יראו חייכם ברגע שהמשאלה תתממש? איך תרגישו לגבי עצמכם? לגבי הסביבה שלכם? דייקו את התוצאה הטובה ביותר שלכם ותחיו אותה באופן כמה שיותר מוחשי בדמיון.

    מחקרים מוכיחים כי סיבות חיוביות (להרגיש טוב, להיות גאה בעצמי, להגדיל תחושת מסוגלות) מועילות הרבה יותר ליצירת שינוי מסיבות שליליות (כגון: להימנע ממחלה, אשמה או בושה) (קראו גם איך ליצור שינוי שיחזיק מעמד).

    מכשולים- מה יכול לעכב או לחסום אותי בדרך להגשמת המשאלה?

    הבנת המכשולים שיכולים לעמוד בדרכנו יכולה להניע אותנו לתכנן תכנית להתגבר עליהם ולממש את רצונותינו. מאחורי המכשולים עומדים לעתים קרובות רגשות, אמונות לא רציונליות, הרגלים רעים או נטייה להרים ידיים (קראו גם על איך להתמודד עם אמונות מעכבות).

    איזה מכשולים יכולים להתעורר ולהפריע לכם לממש את משאלתכם? נסו להעמיק כדי להבין מה עומד מאחורי החסם שלכם. אולי תגלו שמה שחשבתם מונע ממך להגשים את משאלתכם אינו חיצוני כפי שתמיד חשבתם, אלא התנגדות פנימית. זה מאוד מועיל להשיג בהירות לגבי מה עומד באמת בינך לבין החלומות שלך, כי זה עוזר להעריך דרכים להתגבר על המכשול. זה יכול גם לעזור להבין שהחסם שלך לוקח ממך מחיר כבד מידי, מה שיעזור בתורו לוותר על התירוצים, לצאת מהפנטזיה וללכת אחרי החלומות שלך.

    תכנית- מה אתה יכול לעשות כדי להתגבר על חסם הזה?

    בשלב הזה אנחנו מכינים תכנית פעולה להתמודדות עם החסם במידה והוא עולה. לכל חסם אפשרי שיכול לעלות בדרך אנחנו רושמים פתרון אפשרי להתמודדות איתו. להכין תכנית אם-אז, שנוכל להשתמש בה כאשר אנחנו מתמודדים עם המכשול.

    עכשיו כשהבנו מה אנחנו רוצים, למדנו מה יכול להפריע ובנינו תכנית להתמודד עם המכשולים, אנחנו יכולים לעבור לפעולה.

    זה טוב לחלום בגדול, אבל להתחיל כדאי בקטן.

    שיטת הצעדים הקטנים

    מאמצים גדולים אינם מביאים בחשבון מכשולים שעלולים לעמוד בדרך: חוסר זמן, תקציב דוחק, אירועים חיים שונים. הצעדים הקטנים נותנים מענה למכשולים אלה. אחרי ההתנסות בפועלה בצעדים קטנים, לעיתים קרובות אנחנו מגלים כי פיתחנו משיכה להתנהגות החדשה ושהגענו ליעד מבלי מאמץ מודע נוסף מצדנו. (קראו גם איך להציב יעדים ברי השגה- מחשיבה לעשייה).

    לבחור במה להתמקד

    אם ננסה ישר להגשים יותר מידי חלומות לא נצליח להתפנות עד הסוף לאף אחד מהם, נהנה פחות מהדרך והיכולת שלנו באמת להגשים אותם תרד באופן דרמטי. על מנת שנצליח להתמקד במשהו אחד, נצטרך בשלב הזה להגיד לא למשהו אחר. בדרך הזאת יהיה לנו זמן ומשאבים להגשים את מה שהכי חשוב לנו.

    דד-ליינים

    אם לא נקבע לנו תאריכי יעד לא נצליח להגיע אליו. החיים מלאים בעשיה ושגרה, הדד-ליינים הם אלה שמכניסים אותנו לעשיה. אם לא נקבע אותם תמיד יהיה משהו חשוב יותר לעשות.

    ליהנות מהתהליך

    אנחנו יכולים לשלוט במטרות שאנחנו מציבים לעצמנו ובמאמצים שנשקיע בכך, אבל התוצאה עשויה להתעכב. חשוב שנלמד ליהנות מהדרך ונפרגן לעצמנו על התהליך והמאמץ, אחרת אנחנו יכולים לפרוש רגע לפני שהגענו ליעד.

    להקשיב לקול הפנימי שלנו

    חשוב מפעם לפעם להזכיר לעצמנו מה הסיבה שהתחלתי לעשות את הדברים. ברגע של קושי המוטיבציה הפנימית היא זו שתצליח לשמור עלינו ולדאוג לכך שנמשיך בעשיה ונתקדם לעבר המטרה שלנו. זה גם מה שייתן לנו במידת הצורך את הכוח להתוות לעצמנו דרך גם אם אינה מקובלת על אחרים.

    להיעזר בניסיונם של אחרים

    במקום לנסות להבין הכל בכוחות עצמנו, אנחנו יכולים לשאול את אלה שכבר יש להם ניסיון בכך. כמעט כל הידע שלנו נרכש מאדם אחר. אנחנו יודעים את ההיסטוריה של המדינה כי מישהו חלק אותה איתנו. הורים, חברים, עמיתים לעבודה, מורים, שכנים, מאמנים, נהגי מוניות, ספרים ומפורסמים – לכל אחד מהם יש מידע לגבי איך נראים חיים בעתיד מסוג מסוים. הם יכולים לעזור לנו מניסיונם, לספר מה עבד להם יותר ומה פחות וכך לחסוך לנו הרבה זמן, מאמץ, דמעות ויזע.

    "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה" מזכיר לנו דודו טסה בשיר שלו.

    פרופסור טל בן שחר אומר "ציפיות נמוכות מונעות מאתנו להגיע למקומות שנמצאים בהישג ידינו, ובסופו של דבר תורמות לאומללותנו, כי אנחנו יודעים שלא הגשמנו את הפוטנציאל שלנו. גם אם נכשלנו בהגשמת חלום שהיה לנו, סביר להניח כי הרחבנו את אופקינו והגשמנו חלומות אחרים. המאמץ להגשים חלומות הוא מהות החיים."

    אני מאחלת לכם שתגשימו חלומות ותיהנו מהדרך!

    שתהיה לכם שנה מעולה!

    באהבה, ליאן 💗